צימרים בישראל, ובעיקר באזור

צפון. (הגליל התחתון, הגליל העליון ורמת הגולן).התפתחה תעשייה ענפה, השייכים למשפחות פרטיות במושבים וביישובים כפריים, המשכירות אותם לתקופה קצרה.

התעשייה החלה להתפתח

בשנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר חלה ירידה ברווחי ענף החקלאות. ומשפחות רבות בעלות חוות חקלאיות ביישובים קהילתיים, קיבוצים, מושבים וחוות בודדים החליטו לנסות את כוחן בעסקי האירוח. צימרים למשפחות.

הראשונים

הופיעו בקיבוצים ובמושבים שונים ברחבי הארץ. תחילה במבנים על קרקע שיועדה לחקלאות. אך בפועל שימשה לאירוח נופשים. כיום יש קיבוצים, כפרים ומושבים שעיקר פרנסתם על אירוח נופשים בתיירות פנים.

בעשור האחרון התרחב הענף גם לדרום ישראל,

ובייחוד בנגב ובערבה. בעבר רווחה מאוד העלמת מיסים אצל בעלי צימרים. ובמיוחד כאלו המחזיקים במספר קטן של צימרים. בשנים האחרונות החלה המדינה מגבירה את הפיקוח על צימרים ואת גביית המיסים מבעלי צימרים. מה שהוביל לעליית מחיריהם.

הצימרים בישראל מציעים שירותים ברמות איכות רבות ומגוונות.

כשרובם נבדלים זה מזה בנוף, ברמת הבידוד, ובמגוון התוספות. תוספות שגורות הן ג’אקוזי, בריכה קטנה, טלוויזיה, גישת אינטרנט, פינת אוכל, ארוחות בוקר (לרוב בתשלום נוסף).

כמה צימרים אף מציעים שילוב של פעילויות חוץ.

טיפולי ספא ומסאז’ ושירותים נלווים נוספים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

ענף התיירות הכפרית בישראל הציע בשנת 2015 כ–6,500 חדרי אירוח

בשנים האחרונות משרד התיירות פועל ליצור ביקוש ומכניס לשימוש תו איכות IBB. אשר מדרג את מתקני האכסון על פי כ־140 קריטריונים בינלאומיים, איכותיים וכמותיים, אשר הותאמו לישראל.

מספר קריטריונים לדוגמה:

אמת בפרסום, בטיחות, גודל מינימלי של יחידה, מיזוג/ חימום, ניקיון ותחזוקה, מידע זמין על אזור האכסון, שירותי הסעדה בסביבתו ועוד.

המשרד מוביל תהליך הדרוג

על מנת ליצור שפה אחידה בין הבעלים לבין הלקוחות. המטרה לאפשר לקהל הנופשים לקבל את מירב המידע על מצאי החדרים ואופציות לנופש באזור, בד ובד עולה רמת השרות והאיכות של חדרי האירוח הכפרי בישראל